לזכר חברים שהלכו לעולמם

יזכור 18.2.2015 הספד לתא"ל מיל' גדעון רז גידל'ה - מפקד, מורה וחבר יקר! גדעון, בוגר ביה"ס לקציני ים בעכו, ואיכות תלמידיו ובוגריו הייתה לנגד עיניו כל השנים. רק לאחרונה שוחחנו ודנו כיצד ניתן להעלות את רמת הבוגרים, אולי על ידי קשר בין החניכים לאוניברסיטת חיפה שבה אני מרצה. הרעיון נותר תלוי באוויר.... בוגר חובלים מחזור ו', קורס צוללן, צוללן מס' 105, מפקד צוללת ומש"ט 7, מפקד ספינת טילים ומפקד פלגת ספינות במלחמת יום הכיפורים. היה מפל"ג 45 הראשון בזירת ים סוף ובהמשך מפקד הזירה. שירת כסגן מפקד חיל הים ואף פיקד על החיל בתקופת מעבר בין יומי לזאב אלמוג. בעבר לא ידענו את רגשות פקודינו, ראינו אותם בפעילותם המקצועית ובעבודת הצוות. היום, בדור הרשתות החברתיות, נוח וקל להיחשף ברשת. כאשר יש שלוש רשתות לדורות הצוללות - "אס","טי" ו"גל" - כל הרשתות הומות דואגות ובוכות על לכתו של מפקד אהוב. דרכינו לא רק הצטלבו, אלא שהלכתי ממש בעקבותיך - קצין באח"י תנין, באח"י לוויתן כולל שיפוצה ובדרך הקשה לארץ בפיקודו של זאביק אלמוג ז"ל, כשאנו "רצים" להגיע למלחמת "ששת הימים", כמעט ללא אימונים, וכך אובדנם הטרגי של שניים מימאינו - יעקב תמיר ובן-יהודה, אבל התגברנו והמשכנו... הכשרת אותי כסגן, ואחרי פציעתי בעליה על מוקש על גדות התעלה וביטול קורס המפקדים באנגליה, הובלת את הקורס הפרטי הראשון, עם כל הקושי של להיות בו זמנית מפקד ומדריך. החלפתי אותך בפיקוד על השייטת, כאשר ליתר ביטחון השארת לצידי את אביבה אשתך, שהייתה כה מעורה בנעשה ביחידה. בהמשך אני מגיע אחריך למפקדת חיל הים וליחידת מבקר מערכת הביטחון. כשפרשת, החלפתי אותך גם בתפקיד זה. ידעתי שכאב לך כשלא מונית לפיקוד על חיל הים. היית בשל, מנוסה ומתאים לכך. בשקט שלך ובצניעותך מעולם לא התלוננת ואף המשכת לתרום לחיל בהתנדבות בתפקידים שונים. לטובת קצת הומור וציניות - אני זוכר כי בנסיעות לחו"ל ליוויתי אותך בקניות, אני לילדי פשוט לגו או מכוניות מצ'בוקס, אבל לך הייתה משימה מסובכת; לקנות אביזרי לבוש לשלושת האחיות שהיו כה קשורות - אביבה,מרים ורינה. היית עומד בביישנות מול המוכרות ומתלבט. לשאלתן לגבי הגודל, הצצת לכוון החזה שלהן וסימנת, כמו שלך! או כשישבת במס קצינים בכיסא המפקד והסג"מ שהחליף בקבוקון גז במיכל הסודה, תוך ניסוי השפריץ הכול בפרצופך... בלי כעס, נעמדת, ניערת את הסודה ובשקט ובציניות סיננת מבין שפתך: "אין דבר יותר נחות מסג"מ!" בשנת 2005 בשהיית המחקר שלי לדוקטורט באמריקה, פגשתי את אדמירל במיל' רינדסקופ (סגן ראש המודיעין של הצי האמריקני בעבר) שסיפר לי שהוא עובד מולך, וחברתך העוסקת ברכש טורפדו לצוללות הגל וציין את השקט, הכבוד, הצניעות והמקצועיות שלך. כולם, גם מעבר לים, ידעו את סגולותיך. בחודש ינואר השנה ערכתי כנס באוניברסיטת חיפה בנושא "איים מלאכותיים בים." נודע לי כי הובלת ועדה שעסקה בנושא במשרד המדען הראשי, לכן פניתי אליך שתרצה בנושא, הודית בנימוס וטענת כי באותו היום יש לך בדיקה רפואית חשובה. הצטערתי, אך גם לא ידעתי לאן זה יוביל. שתדע שהכנס היה מוצלח ואנו שוב בדרך שהתווית. לכל איש צוות שהיה במחיצתך בטח יש מפגש אנושי או סיפור מעניין על גישתך המקצועית והאנושית. מספר דוגמאות: גבי גל: "אמנון, האם אתה זוכר שגדעון חיכה לנו במארב לרגלי הסולם בחרטום ועשה לנו מבחני "הידעת?. היה אדם, אח גדול ומנטור...". דוד סנפיר: "לגדעון רז, מפקדי הנערץ, אצדיע לך היום בדרכך האחרונה, כאשר הרכבת לנתב"ג תעבור מול קיסריה בשעת הלוויה." או יוסי קידר: "שכנעת אותי לחתום קבע, האמנתי בך, היית בעיני דמות של אבא, אח גדול... תמיד תישאר בעיני כמפקד נערץ." בטלפונים השבועיים לאביבה ניסיתי למצוא מעט תקווה או סיכוי לשיפור, הנה פקחת עיין ואפילו חיוך. אך זו כנראה הייתה "שירת הברבור". לפחות נתנחם כי לא סבלת בסוף הדרך, למרות שאנו ליוונו את אשפוזך בכאב, צער ואמונה שכן תתעורר להמשיך איתנו. בלוויה אתמול הספידה הנכדה את ידידתנו, הסבתא, במילים שנגעו לליבי - "לא רוצה להתרגל לשינוי, לא להתרגל למציאות חדשה ולא להתגעגע..." גידל'ה יקירנו, נוח על משכבך בשלום, אתה נשאר איתנו ובליבנו. מכל מכירך ומוקירך. לאביבה, איילת, אייל ובני המשפחה - זכיתם באדם מיוחד. שלא תדעו צער! בידידות, תא"ל מיל' ד"ר ישראל לשם.