צוללות "גל"

בראשית 1968 החלה פעילות נמרצת לחיפוש דור חדש של צוללות, תוך מאמץ לאפיין צוללת המתאימה

לצרכיו של חיל הים הישראלי . צוללות ה - "T" המיושנות היו מלכתחילה פתרון ביניים לצוללות ה -"S"

שעמדו לצאת משירות במחצית השניה של שנות ה- 60 של המאה העשרים , מאחר שלא ניתן היה לרכוש

צוללות חדישות לחיל הים מסיבות מדיניות וכספיות . הפעם חיפשו כלי שיט חדש שיבנה במיוחד עבורנו .

באמצע אותה שנה יצא צוות לחו"ל וסקר צוללת "דלפינן " בדנמרק וצוללת "טוסי" באיטליה. לקראת סוף

השנה נערך ביקור בצוללת שוודית מדגם "סווימן". לאחר הביקורים החלה להתגבש הצעה לבניית סוג

הצוללת בה מעוניין חיל הים .

בתחילת 1969 הציעה המספנה הגרמנית "ריינשטייל" לבנות עבור ישראל צוללות גרמניות ,

בשיתוף עם מספנת "ויקרס" בבריטניה . אולם מאוחר יותר הסתבר כי הדבר אינו בר ביצוע , למרות

שחיל הים היה מעוניין בצוללות הגרמניות . מתכנן הצוללות הגרמניות, פרופסור גבלר , בא ארצה

והציג בפני חיל הים דגם שונה, בדחי 350 טונה, מתוך מחשבה לפתח דגם חדש ומבלי להסתבך

מבחינה פוליטית. בעקבות אסון ה "דקר " הוחלט אמנם לחפש צוללות חדשות, אבל כאלה המצויות

כבר בשימוש ושנצבר בהן ניסיון . הובהר לגלבר כי החיל מעוניין בצוללות הדומות כמה שאפשר

לגרמניות . התכנון אכן בוצע בהתאם להנחיה זו , ובחודש מרץ, 1972 בתקופתו של מפקד החיל אלוף

אברהם בוצר ("צ 'יטה"), נחתם חוזה בין ישראל למספנות "ויקרס" באנגליה לבניית שלוש צוללות.

צוותים טכניים יצאו לאנגליה ללוות את בניית הצוללות. בראש הצוותים עמדו אברהם דרור ואח"כ אברהם פאר.

את תהליך הבנייה ליוו גם מפקדי שייטת הצוללות ומפקדי צוללות.

ב21 בדצמבר 1976 הגיעה אח"י גל ארצה בפיקודו של סא"ל ישראל לשם. ביולי ובדצמבר 1977 הגיעו ארצה הצוללות "תנין" בפיקודו של רס"ן דורון עמיר, ו "רהב" בפיקודו של רס"ן עמירם עינת .

על בואה של ה "תנין" העיבה תאונת דרכים שאירעה בסקוטלנד ב 7- במרס , 1977 בה נספו

שלושה צוללנים - אורי הר -זהב , חיים טל וחנוך עד ז"ל .

פרק הזמן מהשקתן ועד לכניסתן לשירות קוצר על סמך הלקחים שנלמדו בבניית אח "י "גל " . הן נקראו

בשמות שתי הצוללות הראשונות של חיל הים מדור ה - " S ".

תמונות מהשקת אח"י רהב

מפגש בבית רוטנברג

סרט חלק א' מהמפגש - לחץ כאן!

סרט שהכינה הטלוויזייה "גיל הצפון" - לחץ כאן.